<h1>ספר החינוך מצוה י"ד</h1>
<h2>דף ע.</h2>
שלא להאכיל מבשר הפסח לגר ולתושב, שנאמר [שמות י"ב] תושב ושכיר לא יאכל בו. והתושב הוא אדם מן האומות שקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה ואוכל נבילות. ושכיר הוא גר שמל ולא טבל, שכן פירשו חכמים זכרונם לברכה. משרשי מצוה זו מה שכתבנו באחרות לזכור יציאת מצרים. ובעבור שקרבן זה לזכור חירותנו ובואנו בברית נאמנה עם השם יתברך ראוי שלא יהנו בו רק אותם שהשלימו באמונה, והם ישראלים גמורים ולא אילו שעדיין לא באו עמנו בברית שלם. ועניין הרחקת הערל מאכילתו גם כן מזה השורש. ונוהגת בזמן הבית בזכרים ונקבות. ועובר עליה והאכיל לאילו עובר על לאו, ואין לוקין עליו שאין בו מעשה.
